טיפול חיסוני לאלרגיה, אימונותרפיה, או "חיסונים לאלרגיה" מתייחסים להשראת עמידות בפני הגורם לאלרגיה באמצעות חשיפה הדרגתית לכמויות עולות של הגורמים לאלרגיה.
באימונותרפיה לאלרגנים נשאפים (למשל אבקניים של עץ הזית) יש ניסיון של שנים רבות. כאשר הרופא מאבחן למשל נזלת אלרגית ומחליט שמומלץ לטפל בחולה באמצעות "חיסונים", צריך ליידע אותו על מספר עובדות: מדובר בטיפול ארוך דו-שלבי.
חשוב לציין שהטיפול הזה לא מתאים למי שלא יכול להתמיד בו. צריך לקחת בחשבון שיש סיכון לתגובות מקומיות (נפיחות וכאב בזרוע, מקום הזריקות), תפרחות מגרדות, ארועים של קוצר נשימה. חשוב לציין שבאופן נדיר עלולות להופיע תגובות קיצוניות כגון אנפילקסיס: מצב מסכן חיים עם חנק, תת-לחץ דם, תפרחות ואף מתוארות בספרות מקרי מוות. עם זה אמור, טיפול אימונותרפי הוא טיפול שגרתי שבתנאים הנכונים בטיחותי, אבל העומס הטיפולי והסיכון להשפעות לוואי מכתיבים לשקול טיפולים אחרים לפני ששוקלים טיפול זה.
לגבי אלרגיות למזון, קיים היום טיפול להשראת עמידות למזון במספר מרכזים רפואיים בעולם, כולל בארץ ואומנם הטיפול בינתיים נחשב כמחקר קליני, הצטבר ניסיון משמעותי והושגו תוצאות מרשימות. בטיפול זה הלוקה באלרגיה למזון מקבל במסגרת אישפוז יום בבית חולים ולאורך מספר שעות ומספר ימים מינונים עולים של המזון אליו אלרגי תוך טיפול בהשפעות לוואי שמופיעות, כך שאחרי מספר ימים נקבע איזה סף של סבילות. המטופל ימשיך לקבל מינון זה של מזון בבית למשך כחודש (שוב, תוך טיפול בתופעות לוואי אם יהיו). כעבור חודש חוזר לאישפוז יום בבית חולים ע"מ להעלות את המינון ולקבוע סף חדש. וכך עד שכעבור 3-4 חודשים בממוצע ניתן בהרבה מקרים להשיג מצב של סבילות חופשית למזון. במקרים אחרים ניתן לפחות להעלות את הסף לתגובה בצורה שהסיכון לתגובה עקב זיהום המזון עם המזון שגורם לאלרגיה יורד. דבר זה בפני עצמו חשוב כי מוריד את סיכון לתגובות מסכנות חיים.
בהריון יש שיקול חשוב מאד לבחירת תרופות, לא לגרום לנזק לעובר.
יש תרופות בקטגוריות שונות שנקבעו כבטיחותיות בהריון ואחרות בהן אין הוכחה של נזק אך גם לא לבטיחות מלאה ולכן השיקול נופל על הרופא המטפל ונגזר מהערכתו של תועלת נגד סיכון.
בקבוצת תרופות אנטי-היסטמיניקה, ניתן להשתמש בתרופות:
Chlorpheniramine, שנמכר בשם Ahiston.
Loratadine, שנמכר בשמות Loratadine, Lorastin, Allergyx.
Cetirizine, שנמכר בשם Zyllergy, Histazine.
ע"פ שיקול הרופא ניתן להשתמש בסטרואידים באינהלציה לאסתמה וגם בתרסיס סטרואידים לנזלת אלרגית. רוב הניסיון שהצטבר עד היום מצביע לבטיחות טיפול זה.
לגבי הסטרואידים סיסטמים, השיקול להשתמש או לא הוא שיקול רפואי של תועלת נגד סיכון.
חיסונים לא מתחילים בהריון אבל אישה שנכנסת להריון כאשר נמצאת כבר על חיסונים יכולה להמשיך.
סטרואידים או בשמות האחרים קורטיקוסטרואידים, גלוקוקורטיקואידים או "קורטיזון" הם תרופות שימושיות מאד בטיפול בתגובות אלרגיות. סטרואידים עובדים באופן ישיר בגרעין התאים שמשתתפים בתגובה אלרגית ומפחיתים או מונעים את התגובה.
ניתן לטפל בסטרואידים בדרך:
מקומית
סיסטמי "כלל גופי"
אפיפן (EpiPen) הוא מזרק אוטומטי שמכיל אדרנלין. אפיפן מהווה טיפול חירום למקרים של תגובה אלרגית מסכנת חיים (עם קשיי נשימה, חנק, צניחת לחץ דם). חולים בסיכון לתגובות הנ"ל צריכים להיות מצוידים במזרק אפיפן בכל רגע וצריכים לדעת איך להשתמש בו (הזרקה לתוך שריר הירך, הדרכה ע"י אלרגולוג או רופא הרושם אפיפן). במקביל לשימוש במזרק יש לקרוא למד"א לפינוי מיידי לחדר מיון הקרוב, כי גם אם התגובה השתפרה, עלולה להיות הישנות בדקות הקרובות.
במקביל לשחרור היסטמין, ברוב התגובות אלרגיות יש גם שחרור מולקולות אחרות בשם לאוקוטריאנים. לאוקוטריאנים אחראים על חלק מהתגובה הדלקתית שמתרחשת באלרגיה.
קבוצה של תרופות נגד אלרגיה, חוסמי קולטני לאוקוטריאנים, מיועדת למנוע את הפעילותם של לאוקוטריאנים.
שייכים לקבוצה זאת: