אם האלרגולוג, אחרי שקיבל את המידע מהרופא המפנה ומהנבדק (ואחרי שביצע טסטים לאלרגנים במקרה של מזון), חושב שיש צורך לביצוע תגר למזון או לתרופות החשודות בשביל לשלול או לאמת את האלרגיה, יפנה את הנבדק למרפאת אלרגיה בבית חולים.
בבית חולים התהליך יתחיל בבדיקת רופא. במידה ומדובר במזון תתכן שהרופא בבית חולים יחליט לבצע שוב את הבדיקות דקירה. לאחר מכן, הנבדק יקבל כמות קטנה של המזון החשוב או של התרופה החשודה, דרך הפה ובתנאים מבוקרים, בצורה שאם יש תגובה מייד יקבל הטיפול הרפואי הנדרש. כך, בהעדר תגובה, נעלה מינון התרופה או כמות המזון עד הגעה למינון טיפולי או כמות מזון סביר בתור מנה. הנבדק יהיה בהשגחה שעתיים אחרי המינון האחרון. אם עדיין אין תגובה הנבדק ישוחרר עם סיכום שלא הייתה תגובה לחומר הנבדק בזמן השגחה אך יש עוד לחכות שבוע כי קיימות תגובות מאוחרות שעלולות להופיע אפילו מספר ימים אחרי התגר. התגובות המסוכנות הם מתרחשות בזמן השגחה, כך שלא צפויה תגובה מסוכנת לאחר השיחרור, אם בכלל תהיה.
אם לאחר שבוע עדיין לא הופיעה תגובה, ניתן להגדיר את הנבדק כלא אלרגי לחומר שנבדק.
אם בכל שלב יש תגובה, אז יוגדר כאלרגי לחומר שנבדק.
הסיבות שהתגר מתבצע בבתי חולים הן שיש אפשרות לתגובה מסוכנת ולכן חייב להיות כל התשתית בשביל לטפל בנבדק במקרה של תגובה. בנוסף, הטסט לפעמים מתארך שעות בין התגר עצמו להשגחה. לכן המסגרת המתאימה היא טיפול יום בבית חולים.
אם האלרגולוג, אחרי שקיבל את המידע מהרופא המפנה ומהנבדק, חושב שיש צורך לביצוע טסט לפניצילינים, יפנה את הנבדק למרפאת אלרגיה בבית חולים בו יש ערכה לביצוע טסט לפניצילינים.
אחרי בדיקת רופא בבית חולים, הטסט מתחיל בבדיקת דקירה עם חומרים שונים אשר מייצגים גורמים אלרגים שונים בפניצילינים. אם לא תהיה תגובה, יוזרקו לתת-עור אותם החומרים במיהולים כל פעם יותר מרוכזים עד שתווצר תגובה עורית, אם בכלל.
בין כל חלק מהטסט יש המתנות של כ-15 דקות. אם לא תהיה תגובה עורית בהזרקות לתת-עור, שלב הבא זה תגר פניצילינים: הנבדק יקבל כמות קטנה של פניצילינים דרך הפה, בתנאים מבוקרים, בצורה שאם יש תגובה מייד יקבל הטיפול הרפואי הנדרש. כך, בהעדר תגובה, נעלה מינון פניצילינים עד הגעה למינון טיפולי. הנבדק יהיה בהשגחה שעתיים אחרי המינון האחרון. אם עדיין אין תגובה הנבדק ישוחרר עם סיכום שלא הייתה תגובה לפניצילינים בזמן השגחה אך יש עוד לחכות שבוע כי קיימות תגובות מאוחרות שעלולות להופיע אפילו מספר ימים אחרי התגר. התגובות המסוכנות הם מתרחשות בזמן השגחה, כך שלא צפויה תגובה מסוכנת לאחר השיחרור, אם בכלל תהיה.
אם לאחר שבוע עדיין לא הופיעה תגובה, ניתן להגדיר את הנבדק כלא אלרגי לפניצילינים.
אם בכל שלב יש תגובה, אז יוגדר כאלרגי לפניצילינים.
הסיבות שטסט לפניצילינים מתבצע רק בבתי חולים הן שיש אפשרות לתגובה מסוכנת ולכן חייב להיות כל התשתית בשביל לטפל בנבדק במקרה של תגובה. בנוסף, הטסט לפעמים מתארך שעות בין טסטים עוריים לתגר והשגחה. לכן המסגרת המתאימה היא טיפול יום בבית חולים.
ספירומטריה בודקת את תפקוד הריאות ומסייע באבחנה של אסתמה ובמעקב.
ספירומטריה היא בדיקה פשוטה לא פולשנית בא הנבדק מתבקש לנשוף לתוך מכשיר (דרך פיה חד פעמית) עם כל הכח שלו, וזאת מספר פעמים.
המכשיר מודד את המהירות שאיתה האוויר יוצא מהריאות של הנבדק. כאשר יש התנגדות ליציאת האוויר אנו מדברים על תבנית חסימתית, אשר טיפוסית לאסתמה.
גם לאחר האבחנה של אסתמה, מעקב באורך הזמן עם ספירומטר מסייע בהבנת מצב הנבדק ובהתאמה מירבית של הטיפול לאסתמה.
האלרגולוג לפעמים נעזר מבדיקות דם, בינן:
הרוב המכריע של נבדקים לא צריכים לבצע בדיקות דם.
בדיקת RAST (ראשי תיבות לשם האנגלי RadioAllergoSorbent Test) היא בדיקה שבודקת קיום נוגדנים סגוליים נגד גורמים שונים לאלרגיה (נשאפים או מזון). היום הבדיקה מתבצעת לרוב בטכנולוגיה ELISA (ראשי תיבות לשם האנגלי Enzyme-Linked Immuno Sorbent Assay) אבל ממשיכים לקרוא לה RAST כהרגל.
לצורך הבדיקה נלקחת דגימת דם. כעבור מספר ימים מקבלים תוצאות שמשקפות קיום או לא של נוגדנים נגד החומרים נשאפים או מזון שנבדקו. RAST בדיקה פחות שימושית מבדיקת דקירה אבל יש פעמים שעקב מחלת עור, אי-יכולת להפסיק תרופות אנטי-היסטמיניות, נאלצים הרופאים להזמין אותה במקום בדיקת דקירה.